#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. האם צריכים לשמוע תביעה מפי התובע ומנין 1) בשבועת העדות 2) בשבועת הפקדון ? 	1) צריכים לשמוע מפי התובע דכתיב 'אם לוא יגיד' שנכתב מלא למדרש שאם לו לא יגיד ונשא עונו, שמשמע שהוא תובעם.<br>2) אין צריכים דכתיב 'וכחש בעמיתו' כל דהוא.	שבועות לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטו. כיצד מתבאר ומדוע 1) הכל מודים בעד סוטה 2) הכל מודים בעדי סוטה 3) מחלוקת בעדי סוטה? 	1) הכל מודים שאם הביא הבעל שני עדי קינוי ושני עדי סתירה ויש עד אחד שנטמאת בסתירה זו והשביע הבעל את העד להעיד וכפר עדותו חייב, שהרי התורה האמינתו ובזה שלא מעיד מפסיד לבעל שצריך לשלם כתובתה.<br>2) הכל מודים שאם השביע שני עדי קינוי וכפרו פטורין דהוה גורם דגורם, שאף אם יעידו עדיין צריך לעדי סתירה, וכשיבואו עדי סתירה אף הם אין מביאים אותה להפסידה אלא גורמים הם, שמביאים אותה לידי שתיית מים המאררים ושמא מיראת המים תודה שנטמאת ותפסיד כתובתה.<br>3) מחלוקת בעדי סתירת סוטה וכפרו, שלרבי אלעזר ברבי שמעון דמחייב במשביע עד אחד בממון משום דבר הגורם לממון כממון דמי מחייב גם בהם שאילו העידו שמא היו גורמים לה שתהא מודה מיראת בדיקת המים, ורבנן סברי שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי ופטורים.	שבועות לב. - לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. ההוא גברא דחטף נסכא וכו' 1) מדוע 'הוה ליה כגזלן' 2) מדוע אינו נאמן לישבע שחטף את שלו במיגו שיכל<br>לישבע שלא חטף? 	"1) רש""י פירש שאדם זה אצל שבועה זו כגזלן אצל כל שבועות שאינו יכול לשבע עליהן, אף זה בשבועה זו אינו יכול לישבע שהרי מודה לדברי העד. ותוס' (ד""ה הוה) פירשו שהוא משום שכל דבר מחזיקים בחזקת מי שהיה בידו, ואם היו שני עדים לא היה נאמן לומר ששלו חטף, כעת גם כן כיון שמודה הוה ליה כגזלן.<br>2) לרש""י שהמתחייב שבועה על פי עד אחד צריך לישבע על מה שהעד מעיד ולהכחיש את העד. והתוס' תירצו שירא לישבע לשקר בדבר שהעד מכחישו."	שבועות לב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיז. באלו ארבעה מקרים כו""ע מודים שעד אחד לבד חייב קרבן? "	"א. עד טומאה כבתשובה קטו 1).<br>ב. מי שהוא ובעל דינו חשודים על השבועה ובעל דינו כופר לו ממון ועד אחד יודע בו, ואם היה מעיד היה הנתבע חייב לשלם כיון שהוא חשוד ואינו יכול לישבע.<br>ג. בעד אחד דרי אבא שהנתבע חייב לשלם מתוך שאינו יכול לישבע, כמבואר בתשובה קטז.<br>ד. בעד מיתת הבעל שלא אמר לאשה ולא אמר לב""ד ובכך הפסידה כתובתה מן היורשים."	שבועות לב. -לב:		
